חרדה בלילה וקשיים בהירדמות היא רק אחד מהסימפטומים של חרדה. הגוף נשאר בדריכות ומתקשה לעבור למצב מנוחה. אנשים שחוו התקף חרדה מתארים רגעים של פחד עמוק או תחושת אי נוחות קיצונית, המגיעה לשיא בתוך דקות ספורות ומלווה בתסמינים גופניים וקוגניטיביים חריפים. זו מעין אפיזודה פתאומית ואינטנסיבית שלעיתים קרובות מלווה בפחד מפני מוות קרוב, אובדן שליטה או "שיגעון". התסמינים הגופניים האופייניים משתנים בין אדם אחד לאחר ויכולים לכלול: כאב או לחץ חזק בחזה. תחושת חנק קשה, קוצר נשימה בולט או היפר

מהו בעצם ביטחון עצמי אצל ילדים? גלו למה הוא לא מגיע ממחמאות חיצוניות כמו 'כל הכבוד', אלא מהיכולת של הילד לסמוך על עצמו – ואיך אנחנו כהורים יכולים להעניק לו את הבסיס הזה.

איך מדברים עם ילדים חכמים וסקרנים שדורשים תשובות, מבלי לבלום את סקרנותם אך תוך שמירה עליהם מפני הצפה רגשית? על האתגר שבתיווך מציאות מורכבת וסוערת, שבה כל מידע – בין אם קשור למצב הביטחוני ובין אם לא – עלול להציף אותם בקלות.

הילד נגרר אחרי הילד ה"בעייתי" בכיתה? במקום לאסור עליו או להיכנס לעימותים, הנה 4 סיבות פסיכולוגיות למשיכה הזו וכלים מעשיים שיעזרו לכם לדבר איתו נכון ולהחזיר את השליטה.

מאחורי מתבגר שקט, מסוגר או מנותק עשויה להסתתר תחושת בדידות עמוקה. מחקרים וניסיון קליני מלמדים שלתחושת שייכות ולקשרים משמעותיים יש כוח מגן עצום. במאמר זה נעסוק בקשר בין שייכות לאובדנות בקרב בני נוער, בסימני האזהרה ובהזדמנויות שבהן הורים יכולים להושיט יד.

מרגישים שאתם עומדים מול 'חידה' ביומיום עם הילד? התפרצויות, קריסות או קושי בוויסות רגשי הם לעיתים קרובות סימנים לרגישות יתר בעיבוד חושי. מילדים צעירים ועד מתבגרים – גלו איך להבין את 'השפה' שמאחורי ההתנהגות ולהעניק לילדכם כלים לוויסות, ביטחון והשתלבות טובה יותר בעולם.

מרגישים חסרי אונים מול המסכים? נתונים חדשים חושפים את הנזקים הממשיים במוחם ילדים ונוער, אבל הבעיה העמוקה יותר היא העומס שבו אנחנו חיים. ליאת עברון, מדריכת הורים, מסבירה למה זה קורה ואיך להחזיר את השליטה, את הרוגע ואת הקשר האמיתי לבית שלכם.

איך עוזרים לילד רגיש להתמודד עם דחיה חברתית או הצקות בלי לאבד את מי שהוא? גלו את הכלים הפרקטיים - משפת גוף בטוחה ועד טכניקות מילוליות שיעזרו לו להשתלב, לעמוד על שלו, לשדר ביטחון ולהרגיש שייך

הורים רבים מגיעים לקליניקה עם לב כבד ותיאור דומה: הילד חווה בדידות ונדחק לשוליים, או לחילופין – המתבגר מפגין תוקפנות ושתלטנות כלפי בני גילו. חלק מהילדים ובני הנוער משתפים בכאב שלהם, אך רבים אחרים שומרים את המאבק בפנים. הם מנסים להיראות חזקים, מתביישים במצבם או חוששים להכביד על ההורים.

כשהבנתי ששינוי קורה רק כשבאמת נותנים לדברים מקום ממשי ביומן - הספורט הפך לחלק מהלו"ז, אחרי שנים של לחכות "שיהיה לי זמן" לזה, מה שאף פעם לא קרה עד עכשיו רובין שארמה בסיפרו "חוכמת המצויינות" מסביר: "תוכלו לומר כי במקום הראשון בסולם הערכים שלכם נמצאת המשפחה, אבל אם בילוי זמן עם המשפחה לא תופס מקום של כבוד ביומן שלכם, האמת העירומה היא שחיי המשפחה שלכם אנם זוכים לקדימות עליונה. תוכלו לומר שערך עליון אצלכם הוא להיות בכושר מעולה, אולם אם לא מוםיעים חמישה אימוני כושר קבועים בלוח הפעי

מתחת לאושר שלהם חייבת להיות תחושת ביטחון, ואותה אנחנו יוצרים כהורים דרך הקשר היומיומי איתם, הזדמנות שיש לנו כל עוד הם גדלים בבית כשרובנו כהורים מדברים על "חיזוק", אנחנו מדמיינים מחמאה או פרס. אנחנו רוצים להאיר את התנהגות הילד ולתת לו הרגשה של עוצמה. אך האם ידעתם שחיזוק הוא מושג רחב הרבה יותר? בפסיכולוגיה ההתנהגותית, כפי שהגדיר ב.פ. סקינר, חיזוק הוא כל גירוי שגורם להתנהגות לחזור על עצמה. במסגרת הדרכת הורים, אנו מגלים שחיזוק עובד לשני הכיוונים: אנחנו יכולים לחזק התנהגויות חיובי