רגשות אשם בהורות - ממי באמת חשוב שנבקש סליחה ביום כיפור?
ביום כיפור הזה – אבל בכנות – מי מכם עצר לבקש סליחה מעצמו?
ממעגל האשמה אל השחיקה היומיומית
כמעט כל הורה שאני פוגשת בקליניקה מוצא את עצמו מתמודד עם רגשות אשם בהורות: למה שוב כעסתי? לא הצלחתי להיות רגוע יותר, להגיב אחרת? הרי השקעתם הכול: בישלתם מנות שונות לכל ילד, כי "איך אני לא אכין לו? – הוא בקושי אוכל גם ככה". התרוצצתם להקפיץ אותם לחוגים כשאתם מתמרנים מאחד לאחר, כי לכל ילד יש את החוגים שלו ו"איך אני לא אתן לה עוד חוג? היא ביקשה...." בערב לפני השינה אתם מתמרנים בין חדרי הילדים – עוד סיפור, עוד מים, יושבים לארח חברה לילד שבזמן הארוחה לא רצה לאכול אבל עכשיו כן, ויושבים איתם "רק עוד קצת עד שאירדם" כי "איך אני אשאיר אותו לבד? באמת קשה לו. הוא בחרדות ואיך לא בתקופה לא-נורמלית כזאת?"
המחיר של מחיקת העצמי ורגשות אשם בהורות
אבל כשנגמרים לנו הכוחות והילד מתפרץ ברגע של תסכול - כמובן שיתעורר הכעס ויגיעו בסוף גם הצעקות ואז הבכי של הילד. ושוב כשתקרסו אחרי הכל בלילה למיטה שלכם – תישארו מותשים ועם רגשות האשם. ואם אתם הורים לילדים עם רגישויות, הפרעת קשב או אוטיזם בתפקוד גבוה – זה כואב פי כמה, כי אתם מרגישים שחובה עליכם להבין ולהקל עוד יותר. אבל האמת היא ש: כל עוד אתם מוחקים את עצמכם, מה שתעשו - זה אף פעם לא יספיק להם, וככל שתמשיכו באותה הדרך - התוצאות יהיו דומות ותסיימו את היום ברגשות אשם.
כל עוד תמחקו את הצרכים שלכם או תתעלמו מגבולות היכולת שלכם - ברור שבשניה הראשונה שהם יתנהגו בצורה שתעורר בכם אכזבה או כעס - אתם תתפרצו עליהם או תגיבו בצורה שאח"כ תתחרטו עליה, כי אתם באמת רוצים להביא את עצמכם אחרת מולם, ברוגע.
ולגבי רגשות האשם שנוחתים עליכם בסוף כל יום, כל יום מחדש...והגלגל הזה שחוזר על עצמו - בטח לא תורם ואפילו מזיק, אז הצעתי לכם - אל תישארו שם. זה באמת מזיק לכם, מוריד ופוגע בדימוי העצמי שאתם מחזיקים על עצמכם כהורים ובכלל, מזיק לקשר שלכם עם עצמכם ועם הילדים. במקום זאת, תעלו את האנרגיות לכיוון של בניה ועשייה מודעת.
מציאת גבולות ויצירת מרחב רגשי בבית
אם כבר מזמן נגמר לכם הכוח, עם כל הרצון הטוב שלכם - אתם רק בני אדם וגם הכוחות מתישהו נגמרים וזה הגיוני וטבעי כך שעדיף לומר משהו בסגנון: תראי.ה, אני ממש הייתי שמחה לעשות...אבל אני כבר באמת עייפה היום. אז בואי נחשוב על זמן אחר מתאים לכך . (ותנו אופציות או אמרו מתי תשבו ותתאמו) מה דעתך על מחר/ ביום x אחה"צ כש...?
סליחה עצמית כבדיקה מחדש של הצרכים שלנו
אז ביום כיפור הזה – סילחו קודם כול לעצמכם - על שבכלל ניסיתם לעשות את הבלתי אפשרי. והתחילו להקשיב לעצמכם ולשאול את עצמכם: מה אני צריכ.ה? מה באמת במסגרת היכולת שלי ומה כבר מעבר לכך?
להרוויח ויסות והקשבה דרך דוגמה אישית
רק כשתלמדו לראות את עצמכם, לשמור על עצמכם – גם הילדים שלכם ילמדו מהו קשר שיש בו מקום לשניים, ילמדו להתחשב בכם ובזולת, כי לכם יישאר כוח בדיוק בזמן קונפליקט בו הם הכי זקוקים לכם - להגיב בצורה מווסתת ומכבדת שתצמיח אותם ותאפשר להם להתמודד עם התסכול.
גמר חתימה טובה לכם ולכל עם ישראל ורק טוב, הרבה ממנו ובשורות טובות! ❤️
אם אתם מרגישים שאתם רוצים ללמוד איך לשמור על עצמכם, על הכוחות שלכם וגם על הילדים בלי ללכת לאיבוד בדרך – אתם ממש לא חייבים לעשות את זה לבד.
מוזמנים ליצור איתי קשר, ואראה לכם את הדרך.
תגובות