הילד מתפרץ בזעם או סובל מהתקפי חרדה? התפקיד הקריטי של שיקוף ושיום רגשות בבניית חוסן נפשי
עודכן: 8 בנוב׳

כשהבית מתמלא פתאום בצעקות, כשדלת נטרקת בעוצמה או כשפחד לא מוסבר משתק את הילד רגע לפני השינה, אנחנו כהורים מוצאים את עצמנו לא פעם חסרי אונים. אנחנו רוצים להושיט יד, לחבק ולהרגיע, אבל לפעמים נדמה שהמילים שלנו רק מחמירות את המצב. ההתמודדות עם התקפי זעם או חרדה מציפה שאלות קשות ותסכול רב, אך התשובה לרוב מתחילה במקום מפתיע פשוט: ביכולת שלנו לתת שם לרגש. כשאנחנו לומדים לשקף ולשווֹם את הרגשות של הילדים שלנו עוד מהשלבים המוקדמים, אנחנו לא רק מכבים את השריפה של הרגע – אנחנו מעניקים להם את העוגן החשוב ביותר לחיים, ובונים יחד איתם חוסן נפשי אמיתי ויציב.
העמדה הפנימית שלנו כהורים: להתחיל ברגל ימין
אמנם כולנו לומדים ומתפתחים דרך הילדים שלנו תוך כדי תנועה, אך העמדה הפנימית שלנו כהורה היא זו שאנו מביאים מול הילדים שלנו מיומם הראשון. האופן בו אנו מתמקמים מולם ומביאים את עצמנו - נרצה שיהיה המיטבי מלכתחילה. את התקשורת איתם אנחנו עושים ויוצרים עוד לפני שהם מסוגלים לתקשר אתנו במילים.
מה ילדים צריכים כדי להתפתח? שיקוף ושיום רגשות כבר בגיל הרך
על מנת להמחיש קצת את הדברים אספר לכם סיפור קצר: במקביל להיותי מטפלת, הייתי בעברי, במהלך 6 שנים גם גננת לגיל הרך (גילאי שנה ו-3 עד שנתיים בתחילת שנה"ל). זו היתה הנאה צרופה שאנצור תמיד בתוכי, לא רק בגלל אהבתי העצומה לילדים, אלא כי יכולתי להביא את כל מה שאני מחזיקה בו כמטפלת וכאמא איתם, ו"לגדל" אותם בזמן שהם "הושאלו" לי ע"י הוריהם, וכך להיות עדה למה שאני מאמינה שילד באמת זקוק לו על מנת להתפתח ולהתנהל בצורה יעילה, סתגלנית וכו' בעתיד.
מעבר לתקשורת במילים האמנתי ויחלתי שמה שהם יחוו אתי במהלך הזמן שלנו ביחד יישאר שם כגרעין שילווה אותם הלאה בדרכם בהמשך החיים והתנחמתי בזה שלמרות שהם לא יזכרו אותי בראשם - החווייה החיובית הזאת תלך איתם כדבר שיוטבע בגופם ובתודעתם העמוקה.

איך שיקוף ושיום רגשות נכון הופכים לעוגן בטוח?
הרבה ילדים הגיעו לגן כשהם אינם מסוגלים עדיין לדבר, אך כשהם כבר דיברו היה מדהים לראות שהם מסוגלים לבטא את עצמם רגשית ולומר בסיטואציות שונות: אני כועס.ת, אני עצוב.ה, מתגעגע.ת או שמח.ה - כי בתקשורת שלי איתם מן ההתחלה שיימתי - נתתי שם לרגשות בזמן קושי או קונפליקט.
תינוק שמלמדים אותו מההתחלה להשתמש במילים כבכלי משחק שישנם שם לרשותו בעת הצורך, והוא מסוגל לבטא באמצעותן את מחשבותיו ורגשותיו לסביבה - הוא ילד שמצויד היטב ביכולת להתנהל בעולם בצורה מיטבית ובטוחה, כי השיח הרגשי הוא הבסיס לכל היחסים שאנו יוצרים סביבנו.
את היכולת הזו אני מלמדת הורים בהדרכות הורים, בין אם מדובר בילדים צעירים ובין במתבגרים.
משיום רגשות לוויסות רגשי: כך נרכש רוגע בדינמיקה המשפחתית
היכולת הזאת לבטא את עצמם באופן רגשי מאפשרת להם בעצם להגיב בוויסות, אם כשזה נוגע לחרדות וליכולת שלהם להרגיע את עצמם בעזרת הוריהם ואם כשזה נוגע לכעס.
הכלי הזה תמיד משמעותי ויקר ערך כשרואים את ההקלה במצוקה של ילד או מתבגר וברוגע שנרכש עם הזמן בדינמיקה שבתוך הבית.
אך מעבר לכך, חשוב לומר שזה כלי שבעזרתו גם נרכשת תרבות שיח שלמה שבונה קרבה אמיתית בין ההורים לילדים. ואמנם כשזה נוגע למתבגר, זה מרשים בהחלט לגלות את היכולת הזאת אצלו לאחר תקופת טיפול או הדרכה, אך זה מעורר השתהות אמיתית כשזה נוגע לילד צעיר.
למה שיקוף רגשות הוא הבסיס לפיתוח כישורים חברתיים?
אז חשוב להשקיע בשיח ובתקשורת עם הילדים שלנו ולקבל את הכלים לכך. היכולת הזאת היא המהותית והבסיסית שמאפשרת למוח שלהם לפתח את הכישורים הגבוהים יותר ככל שהם גדלים: וויסות רגשי, גמישות, יצירתיות מחשבתית, הגיון ושיקול דעת, תכנון ועוד.
כשהורה לא יודע כיצד לתקשר באופן מיטבי עם הילד שלו ולהגיב נכון לסיטואציות שונות (בעיקר בעת קונפליקט) - הילד שלו יגדל בלי שהוא יפתח את הכישורים הרגשיים-חברתיים שהוא כל כך זקוק להם. והכישורים האלה לא יצמחו לבד. אנחנו אלו שהם זקוקים להם כדי "לגדל" את הכישורים האלה אצלם.

איך זה נשמע בפועל? דוגמאות - מה בדיוק להגיד להם?
המצב: הפעוט נשכב באמצע הקניון על הרצפה ותובע שתקני לו משהו שראה בחלון הראווה?
משפט השיום והשיקוף:
עד הרגע שמתאפשר להשחיל מילה בכלל - להתקרב ולהיות לידו בלי להגיב בכעס או הרמת קול אלא רק בפנים מבינות.
ברגע שהסערה נרגעת באופן שמתאפשר לומר משהו: "אתה ממש רצית את הבובה הזאת?" (לחכות שישיב כן-לא). ולהמשיך: "אני יודעת שממש רצית אותה. כעת לא אוכל לקנות לך אותה, אבל נוכל בבית לשחק עם הבובה X שאתה מאוד אוהב וגם לשחק במשחק Y לעשות כיף ולהירגע. זה יעזור לך אם אתן לך חיבוק ואעזור לך לקום?"
המצב: הילד חוזר מבית הספר סוער, זורק את התיק ומתלונן בכעס על מורה או חבר.
משפט השיום והשיקוף (שנאמר תמיד בזמן רגוע יותר, מאוחר יותר):
"אתה מאוכזב וכועס ממה שקרה בהפסקה? (לאפשר לילד לענות כן-לא ו/או לפרט אם עושה כך. ולהמשיך) -
"נשמע שזה הרגיש לך ממש לא הוגן, ואתה צודק לגמרי שזה מרתיח."
למה זה עובד: שיקוף תמיד יעשה בצורת שאלה כדי לא להעביר מסר פולשני שמכניס מילים או מפרש באופן שאינו מתאים או מדויק של מה שהילד מרגיש. בנוסף, אנחנו לא נמהר לתקן או לשפוט את הסיטואציה, אלא ראשית להביע התעניינות כנה ולהבין במה מדובר. אח"כ ניתן תוקף לרגש (אכזבה, כעס, חוסר צדק).
ברגע שהילד מרגיש שראו אותו, שהוא מובן - מפלס הכעס יורד מעצמו.
המצב: מתבגר נכנס לחדר, טורק את הדלת או מגיב בעקיצות ובחוסר סבלנות.
משפט השיום והשיקוף:
"יכול להיות שהשבוע האחרון היה עבורך עמוס בטירוף, וכל הלחץ הזה של הלימודים והחברים פשוט יושב לך על הראש וגורם לך להרגיש שאין לך אוויר?"
למה זה עובד: גם כאן, שיקוף שמציע הבנה של הרגשות שהילד או המתבגר חווה נחווה כהצעה עדינה וניסיון רך להתקרב ולהציע נחמה בלי להכניס מילים לפיו. כך, יש יותר סיכוי שהמתבגר שממילא עסוק ברכישת עצמאות ונפרדות ומפגין מרדנות והתנגדות - יגיב בשיתוף פעולה בשיח ויאפשר להורה להתקרב אליו.
התקפי זעם או חרדה? מתי שיקוף ושיום רגשות בבית דורשים הדרכת הורים
אז אם הילד.ה שלכם חרד או סובל מהתקפי חרדה ולא יודע עדיין כיצד להרגיע את עצמו, אם בלילה לפני השינה הוא זקוק לנוכחותכם עד שהוא נרדם ולא מסוגל להירדם באופן עצמאי או שהוא ישן אתכם במיטה, או אם הילד.ה שלכם עדיין מתפרצים בזעם כשהם מתוסכלים ומאוכזבים שהדברים לא פועלים בהתאם לציפיות שלהם ואינם יודעים להתמודד עם תסכול - קרוב לוודאי שבלי שתדעו כיצד להגיב באותם הרגעים, כך זה ימשיך וכך גם המצוקה שלהם רק תחריף עם הגיל, כי הפער בין גילם לבין ההתנהגות שאינה תואמת-גיל רק יגדל.
רוצים לעצור את הסבל של ילדכם ולהחזיר את הרוגע הביתה?
אם אתם מוצאים את עצמכם שם ומרגישים שאתם זקוקים לכלים מעשיים, צרו איתי קשר.
אני כאן כדי לעזור ולתת לכם את הכלים לבית רגוע ובטוח.
ליאת עברון - מטפלת באומנות (M.A) בילדים, נוער ומבוגרים ומדריכת הורים.
טל': 050-8509293







תגובות