המפגשים מתקיימים אחת לשבוע, אחד על אחד, ומשך מפגש טיפולי – שעה, ומשלבים בין יצירה לבין שיחה.

ישנם מקרים בהם המטופל פחות מתחבר ליצירה ואז ניתן לבסס את הטיפול על שיח בלבד. אך מניסיון, גם מתבגרים שמאז היותם בגן הילדים לא נגעו בחומר או צבע, גם במקרה של מבוגרים – ההתנסות בחומר מפתיעה, נעימה, מרגיעה, מאפשרת פורקן בצורות שונות של ביטוי בחומר וגם מעלה תכנים שיתכן שלא היו מגיעים אליהם באופן אחר.

היצירה בחדר טיפול באומנות הוא כמו האסוציאציות החופשיות העולות על ספת הפסיכולוג והם חומר הגלם של השיח בטיפול.
במהלך הטיפול, המטופל חופשי לבחור לעצמו את החומרים אותם הוא מעדיף ואת אופן העבודה.

בשונה מלימודי אומנות – כאן, בטיפול - הכול אפשרי ומותר בחומר. אין צורך בידע קודם או בכישרון, והתוצרים אינם עומדים לשיפוט או ביקורת אסתטית, אלא מהווים ביטוי לתכנים פנימיים ולא מודעים של הנפש. ביטוי התכנים מן הפנים אל החוץ באופן ויזואלי שניתן להתייחס אליו משקפים משהו מהפנים וההסתכלות המשותפת של המטופל עם המטפל מאפשרים להעמיק פנימה, לזהות את הקונפליקטים והאתגרים הפנימיים, ומאפשרים למטופל ללמוד כיצד להתמודד איתם באופן מודע, עם הבנה וחמלה.

התוצרים המצטברים במהלך הטיפול הם מוחשיים, וכך גם מתאפשר בעת הצורך לחזור ולהתבונן בתהליך, לעקוב אחר השינויים, ולהעמיק את ההבנה לאורך הדרך.