הדרכת הורים: איך התגובות היומיומיות שלנו מעצבות את שמחת החיים והאושר של הילדים?
אחת התובנות ה"מרעישות" בצעירותי שסייעה לי לצאת ממשבר שחוויתי, מלווה אותי עד היום בהדרכת הורים.
התובנה הזו נגעה לגילוי שהמחשבות שלי הן שלי, לגמרי בבעלות עצמי - ושמתוך כך יש לי החופש הפנימי לבחור באילו אני מחזיקה בכל רגע נתון. הבנתי שהמחשבות שהחזקתי יצרו את הרגשות ואת התפיסות שהשפיעו על הסתכלותי על העולם ועל החוויות שלי.
עצם הגילוי הביא אותי להבין את הכוח האדיר שכל אחד מאתנו מחזיק מעצם היותו אדם - המוח שלנו. זכור לי שעצם הגילוי הזה גרם לי ממש לתחושת התעלות ושחרור. הרגשתי שבעוד אני מחזיקה בגילוי הזה (שלכאורה נראה כל כך פשוט ומובן מאליו - עבור אחרים זה בחינת סוד, ושרבים כנראה נותרו עיוורים בחייהם.
אם בתור ילדה ניזונתי ממה שהסביבה דאגה להטמיע בי, הרי שככל שהפכתי לעצמאית, יכולתי לבחור לאמץ מחשבות ותפיסות אחרות ממה שלמדתי או שסביבתי חשבה והחזיקה כ"נכונות".
לפתע הבנתי דבר נוסף וחשוב אפילו עוד יותר: טיפש הוא האדם שמבחירה חופשית - ממשיך ומחזיק במחשבות ותפיסות שמזיקות לו או גורמות לו להרגיש רע עם עצמו, וכל עוד אמשיך בכך - אצא טיפשה גמורה כי במקום סיכוי לחיים מספקים ומאושרים יותר - אדון את עצמי לחיים אומללים ומי רוצה להיות אומלל בחיים האלה?
למה שמחת החיים של הילד מתחילה בחופש הפנימי?
זה אולי נראה מובן מאליו, אבל רובנו עדיין חיים בתוך מחשבות ותפיסות שמנהלות אותנו - שרובן בכלל אינן שלנו במקור, אלא שהורינו השמיעו לנו שוב ושוב בילדות, כאלה שאספנו לעצמנו כתלמידים טובים של החיים מתוך האופן שבו הם הגיבו אלינו - כשהעזנו, כשטעינו, כשאכזבנו אותם או לא פעלנו לפי מה שהיה נכון עבורם.
וכאן נכנס התפקיד שלנו כהורים: אנחנו אלה ממש שמחַוְוטים לילדים שלנו את המוח שלהם, את הדרך שבה הם יחשבו על עצמם בעתיד, וכמה חופשיים הם ירגישו להיות מי שהם באמת בכל תחום ורגע בחייהם.
וחשוב להדגיש: הורה לא צריך להיות "מפלצת" כדי לצמצם (שלא במתכוןן) את הילד שלו ואת מידת החופש שהוא יקח לעצמו בחייו גם בעתיד, כמבוגר.
איך תגובות הורים אוטומטיות מצמצמות את עולמו של הילד?
מדובר בתגובות הורים שהן שכיחות, אוטומטיות ונמצאות דווקא במשפטים היומיומיים שרוב ההורים נוהגים לומר באותם רגעים שהם כבר מתקשים להכיל את ההתנהגות של ילדיהם:
"נו, באמת, למה תמיד - אתה כזה מבולגן/ בוכה מכל דבר קטן/ כל ערב נגמר באותה הצורה?"
"עזוב, אני אעשה את זה".
"אל תתפרע.י ככה. כולם מסתכלים".
"ככה לא מתנהגים".
"אל תדבר ככה, זה לא מנומס".
"אתה מגזים. זה לא כזה נורא".
"זה לא בסדר ש(עשית)......"
"אין לך מה לפחד/ להיעלב" וכו'
"אתה צריך ........."
המשפטים האלה נאמרים אולי ללא מחשבה מעמיקה וללא כוונת זדון,
אבל הם מלמדים את הילד שמשהו בו "לא בסדר", לא מספיק טוב, שאין מקום לרגשות מסוימים או אחרים משל ההורה, שאין מקום לטעות, לבלבול, לחוסר הצלחה.
וכך לאט-לאט, החופש הפנימי של הילד הולך ומצטמצם.
במקום לפעול מתוך ביטחון, הוא מתחיל לפעול מתוך פחד: מה יחשבו? איך זה ייראה? האם זה מספיק טוב?
ככל שהוא גדל, אולי הוא לא ירקוד למרות שאולי ירצה מאוד - כי ירגיש נבוך,
הוא לא יביע דעה בקשר - כי יחשוש לפגוע,
לא יבטא את רגשותיו, לא יבקש את מה שהוא רוצה או צריך בקשר, לא יתנסה במשהו חדש - כי אולי ייכשל או לא יעמוד בציפיות של עצמו או יפחד לאכזב או להכביד.
אולי הוא גם יהיה תמיד מכוון לאחר ולרצות את האחרים שסביבו, במקום לראות את עצמו.
כלים מתוך תהליכי הדרכת הורים: איך להגיב נכון ולבנות חירות פנימית?
אבל אם נצליח כהורים לעצור רגע לפני שאנחנו מגיבים, ולהקשיב למה שהילד מבקש לומר בהתנהגותו -
נוכל לעזור לילד שלנו לבנות חירות פנימית אמיתית, כזו שתלווה אותו כל חייו, וחירות אמיתית היא זו שמאפשרת תחושת שמחה וחדוות חיים.
אז אולי השאלה שכדאי לנו לשאול את עצמנו לפני וגם אחרי שאנו מגיבים היא:
האם התגובה שלי מצמצמת את הילד שלי, מבטלת רגש או מחשבה שניסה לבטא ❓️
האם התגובה שלי כעת איפשרה לו להיות הוא או לא ❓️
איך אני יכול.ה להביא את שלי בלי לבטל את שלו או להקטין או להחליש אותו, וכשאני אפילו מעצים אותו בדרך❓
גבולות ברורים לצד אושר וביטחון עצמי: האם זה סותר?
אבל פה גם חשוב לחדד משהו: כל זה לא אומר בכלל שכהורים אין מקום לערכים שאנחנו מחזיקים או לשיקול דעתנו כהורים. ילד שהוריו לא מובילים את הקשר להערכתי הם הורים שלא מבצעים את תפקידם כהורים, ולא מקנים לילד את הביטחון בעצמו ובעולם.
ובעצם, מה שאני מנסה לומר זה ששני הדברים אינם סותרים זה את זה.
יש דרך להיות הורים מובילים שמשפיעים על הילד עפ"י הערכים שלהם וגם מגדלים אותו להיות עצמאי, בעל דעה, העדפה וחשיבה ביקורתית, תחושת מסוגלות.
ילד כזה שיכול לחוות גם את השפעתו שלו על העולם עם הייחודיות שלו הוא ילד מאושר.
בניית דימוי עצמי חזק ובריא אצל ילדינו הוא הבסיס לשמחת החיים שלו בעתיד.
כדי שנוכל לגדל אותם עם ביטחון וחירות פנימית, עלינו לפתח מודעות לתגובות היטומיומיות שלנו.
תהליך הדרכת הורים יעניק לכם את כל הכלים הדרושים לכך.
אני כאן בשבילכם.
לקביעת שיחת ייעוץ, דברו אתי.
טל': 050-8509293
ליאת עברון - מטפלת באומנות (M.A) ובשיח - בילדים, נוער ומבוגרים ומדריכת הורים. ניסיון של 22 שנים.
תגובות