משחקים רבותיי, משחקים

אם היו מציעים לכם להסתכל על מהלך היום כרצף פעילויות שבכולן כמעט יש אלמנט של משחק, איך הייתם מרגישים? הילדים שלנו אוהבים לשחק, לשחק ושוב לשחק. גם כשהם מתבגרים. גם אצל מבוגר, המחשבה על משחק תמיד תעלה חיוך על הפנים ותחבר אותו באופן מיידי לתחושה של כיף.

כשאנחנו אומרים את המילה "משחק", מיד עולה אצל רובנו האסוציאציה של משחק קופסה, ובמקרה אחר אנו נזכרים במשחקים עם הילדים בחוץ בשכונה, מציאות שהילדים שלנו כבר לא מכירים כל-כך.

זה תמוה קצת, אבל היום, כשרוב הילדים עסוקים במסכים - עדיין חדרי ילדים מפוצצים בהמון משחקי קופסה, בימי הולדת זה עדיין מה שבד"כ קונים (לפחות עד גיל מסויים), ומשחקי קופסה חדשים ממשיכים ויוצאים לאור וממלאים את חנויות הצעצועים.

בסופו של דבר, המחזה של הורים שיושבים לשחק עם הילדים במשחק קופסה הוא לא שכיח ברוב הבתים, ואת חלקם הגדול של המשחקים שיושבים בארון - הילדים גם לא מספיקים להכיר.

נראה שערימת המשחקים שנמצאת בחדר של הילד מרגיעה אולי משהו אצל ההורים, אולי משקפת יותר את השאיפה שלהם לזמן משותף של ביחד, אולי נוגעת בגעגוע רומנטי לעבר, ואולי בצדק -

היא פשוט מחזיקה בראשיהם את האידאה הזו שבמשחק משותף יש באמת משהו נעים, מהנה ושתורם לילד.

זה אכן כך, אבל אני רוצה להציע לכם לנסות ולהכניס את (אלמנט) ה"משחקיות" לחייכם עם הילדים במקום את ה"משחק" באופן קונקרטי.

באופן זה תגלו שיש למשחקיות הרבה פנים וצורות ואם יודעים להכניס אותה ליומיום עם הילדים, זה באמת הופך לנגיש יותר ובעל עוצמה, מתבל את היום ברגעים קטנים של כיף, צחוק וחיבור עם הילדים.

המשחקיות היא אמצעי אדיר לזמן איכות שנראה שהולך וחומק להרבה הורים בתוך העומס היומיומי שלא מאפשר רגע לעצור ולחשוב איך מייצרים אותו.

הדבר המדהים הוא שלא צריך אפילו להיערך לזה או לפנות לזה זמן מיוחד! אפשר להכניס את המשחקיות ל - מעברים, ל – בין לבין עד שהיא הופכת כמעט לטבע שני בתקשורת שלכם עם הילדים גם כשהם כבר מתבגרים.

למשל:

🎯 אפשר להחליט שכשאתם נכנסים לרכב, הילדים יצטרכו למצוא את כל הדברים הירוקים שאתם חולפים על פניהם (וכך יימנע הריב המיותר שחוזר על עצמו בכל פעם מחדש), או כל אחד בתורו לספור הפוך מ – 20 עד 1 בלי להתבלבל.

🎯 כשאתם בבית לאחר שאספתם את הילדים מהגן ומביה"ס, אפשר לבקש מאחד הילדים עזרה בכך שיצוות עבורכם את זוגות הגרביים אחרי כביסה עם אחיו, או שיעזור לכם ויצור ערימה של כל הבגדים הבהירים/ הכהים שאמורים להיכנס למכונת הכביסה.

🎯 כשאתם מכינים ארוחת ערב, אחד מהילדים יכול להיות בתפקיד עורך השולחן, המלצר (כן, תנו להם להחזיק את הצלחות) או מוזג המשקאות.

🎯 כשמגיע זמן המקלחות אפשר להחזיק גליל נייר סופג ולקרוא להם כמו בכרוז לעלות לסיפון כי האוניה עוד מעט עוזבת את הרציף. (אני מבטיחה לכם שהדחיינות המוכרת תימס לקול הכרוז והם יצעדו אחריכם בעונג רב בשמאל ימין שמאל אם רק תציעו).

🎯 כוונו התרעה לזמן המקלחות, וקבעו מראש שהראשון למקלחת יצטרך בזמן הצלצול לעשות את דרכו בקפיצה על רגל אחת או בקפיצות על קווי האריחים בלבד, כשישמע אותה.

🎯 נסו לדבר ג'יבריש באינטונציה כעוסה (גם עם המתבגר), דווקא כשכבר איבדתם את הסבלנות לומר שוב אותו הדבר – זה בטוח יניע אותם לעשות מה שרציתם אחרי שתתפקעו שניכם מצחוק.

🎯 מדי פעם כשאחד מהילדים שלכם משחק במשחק מחשב, בקשו לצפות במה שהוא עושה ושיסביר לכם על המשחק. נסו להבין וגלו התעניינות. זה יתן לכם הרבה אינפורמציה על עולמם היום, על היכולות המדהימות שלהם ועל צורת החשיבה האחרת של הדור הזה, ולהם - יתן את התחושה שאתם מבינים חלק מעולמם ומתעניינים בו.

ונ.ב., סתם הצעה: אם אתם רוצים שיגיעו לאחד ממשחקי הקופסה שבחדר, התחילו לדלל את הערימה ולהעביר את הרוב לארון בחדר אחר, כשאתם משאירים בדיוק 2-3 משחקים שיכולים לסקרן אותם בשלב זה. אז אולי הם יתחילו באמת לראות מה שיש להם על המדף ויבקשו שתראו להם איך לשחק.

שתפו את הפוסט עם כל מי שאתם חושבים שזה יכול לתרום לו ולילדיו, ותיהנו!!