ילדים ששותקים - יש ילדים ששותקים פילים (ספר השתיקות)

אחד הספרים המקסימים כל כך שנתקלתי בהם לאחרונה הוא "ספר השתיקות" של אורן לביא.

כחובבת ספרי ילדים (שהם תמיד הרבה יותר למבוגרים) וכמשוגעת על ילדים אני ממשיכה וממלאת את הספריה שלי בכל פעם בעוד אוצר כזה.

הספר מדבר על ילדים ששותקים ומשמעות ועוצמת שתיקתם.

לא מעט מהילדים שמגיעים אלי לטיפול, הם ילדים מופנמים, עצורים, חסרי ביטחון, שותקים במצבים כאלה ואחרים. ילדים מסוג זה לעתים ישפילו מבט כשהגננת תפנה אליהם, ויימנעו לענות כשאבא או אמא של ילד מהגן יפנה אליהם גם כשהוא מסביר פנים. לעתים הם ייצמדו להוריהם אפילו בארוחות משפחתיות ויקח להם זמן עד שיצטרפו למשחק עם בני הדודים או ילדים של חברים גם אם הם כבר מכירים אותם, ויש שלמרות גילם אפילו יתעקשו לשבת על אחד מההורים ולא יישירו מבט לסובבים בשולחן ואפילו יימנעו לאכול לעיניהם של כולם. יש כאלה שמבט של אדם אחר המברך לשלום בחיוך יחווה כפולשני ויזכה לכעס מצליף מצדם.

יש כאלה שייאלמו לגמרי ולא יוציאו הגה ורק יהנהנו ב"כן" וינידו ראשם ל"לא" לשאלת אדם מהסביבה, וישמיעו שוב את קולם רק כשיחזרו הביתה אחרי יום שלם של שתיקה בגן.

יש ילדים עם שתיקות מכל מיני סוגים. יש שתיקות נעימות כאלה, שעם הגיל ופרספקטיבת החיים אנחנו לומדים להעריך, אבל יש כאלה שהן רמות ורועמות, ואם נקשיב להן באמת נבין שהן מחביאות תחתיהן סבל ומצוקה.

לרוב, הילדים השותקים הם חכמים ובעלי חשיבה ביקורתית מאוד. מהיותם שותקים הם הופכים למתבוננים יותר, צופים מן הצד. הם קולטים ברגישותם את פרטי הפרטים ומפתחים יכולת להבין את פעימות ליבם כמעט של האחרים. הם רגישים לאחרים והמידע שהם קולטים הופך לעתים בגילם הצעיר כל כך להרבה יותר ממה שרגשית הם מסוגלים להכיל, ויותר מהכל הם הופכים לקהל ביציע של החיים, שעם הזמן ובגרותם - גם כשכבר יעיזו וישמיעו את קולם, הם ירגישו שקופים.

עבור ילדים כאלה טיפול באומנות או טיפול במשחק יכול לסייע - לא רק לתת הקלה גדולה לסבלם אלא לחזק אותם, את הביטחון העצמי שלהם כך שילמדו ליהנות לקחת מקום, להתבטא בין אחרים בסביבתם וכך גם לתת להם את שמחת החיים מעצם נוכחותם.

לקריאה על טיפול באומנות לילדים ליחצו כאן

לקריאה על טיפול לילדים עם חוסר ביטחון ליחצו כאן

אז אם הילד שלכם שותק, חישבו כמה הוא שותק ומתי? מה השתיקה הזו שלו אומרת? את מה היא מדברת? האם השתיקות באות שם ממקום שלו ונינוח, או האם מאחוריהן ישנן המילים שהיו רוצות פשוט להיות, להיאמר, להיות נוכחות מול האחר? האם יש איזושהי יכולת שהייתם רוצים שתהיה לו שם ואיננה? מה הוא מחמיץ כשהוא אינו מבטא בחופשיות את מה שיש לו לומר? אילו דברים יקרים אולי האחרים מחמיצים ממנו ולא זוכים לו כשהוא שותק?

כמה באמת העולם זוכה מכך שילד מבטא את עצמו בחופשיות, וכמה הוא עצמו מפסיד כשהוא לא...(!)

מהספר:

"ילד אחד שותק כי הוא מפחד לשאול,

ילד עם סוד גדול שותק אותו עמוק כדי שלא ינזול...

ילדים מודאגים שותקים הרים,

יש ילדים ששותקים

כי משהו מכאיב להם והם לא אומרים.

יש ילדים ששותקים כמו הים,

לפעמים ילדים שותקים דווקא

•