ככל שילדנו גדלים, אנו מצפים מהם שיפתחו את היכולת להתמודד עם תסכול ולמצוא פתרונות בעת מצוקה כשיש להם היכולת לנקוט איפוק וויסות, וכך גם לנהוג בהתאם למקובלות ולנורמות באופן שתואם את גילם. 

​

ילדים רבים היום מתקשים לווסת את עצמם.

הורים רבים ידווחו על ילדים ווכחניים בבית, כוחניים ותובעניים, שמתקשים לשתף פעולה עם הוריהם ולהיענות לבקשותיהם ויתקשו להתמודד עם המילה "לא" של הוריהם.

הבית לעתים קרובות מתואר כמקום כאוטי שבו שולט הילד על המתנהל בבית לצד ההורים שנותרים חסרי אונים, מותשים ומתוסכלים.

הטיפול בכלים כמו משחק ויצירה מאפשרים לתוקפנות להתבטא בחדר באמצעים אלטרנטיביים שאינם הרסניים למטופל. הזעם של הילד יכול להיות מופנה אל הנייר או להתבטא בהפעלת כוח ע"י המטופל דרך כלי העבודה השונים מבלי שהוא יפגע באחר או בעצמו, כשהמטפל מצדו נמצא שם לתת את המרחב המתאים, להכיל את מה שהמטופל מבטא ולתת למה שקורה בחדר משמעות בתוך התהליך. הילד לקבל מקום גם לתסכול שלו ומוצא פתרונות חלופיים בעת מגבלה או חסר.

​

לצד זה מקבלים ההורים כלים להתנהלות בבית מול הילד כך שיוכלו ליצור עמו קשר קרוב ומכבד שבו הילד "סופר" אותם ומשתף עמם פעולה, כך שהאווירה בבית משנה את אופייה  והבית הופך למקום רגוע ונעים.

​
​
​