ילדים רבים ינסו לבצע משימה (בכל תחום) באופן מושלם, או בדיוק בצורה שהם ראו אותה בראשם. כאשר הם לא יצליחו ליישם בדיוק את התוצאה המצופה, הם יחוו תסכול, לעתים יבכו ובעיקר יחושו חסרי יכולת ולא מספיק טובים.

חדר הטיפולים מאופיין בהיצע מגוון של חומרים ואפשרויות מרובות ליצירה, אך כמו בחיים - תמיד בשלב מסוים יימצאו בו גם החסרים והמגבלות. לצד המטפל הנמצא בחדר ללא שיפוטיות, הילד במהלך הזמן מגלה פתרונות יצירתיים חלופיים להגשמת היצירה, כאלה שלא ראה את הדרך אליהם קודם לכן. היכולת של הילד למצוא פתרון אל מול המגבלה שמביא בסופו של דבר לתוצר מספק אחרי הכל, מאפשר לילד לסגל גמישות גם במצבים אחרים שמחוץ לחדר כשהוא עם הזמן חש את מסוגלותו שגם מחזקת את הביטחון העצמי שלו לעמוד מול מצבים שונים בחיים. 

 

היצירות המגוונות של הילד הופכות עבורו בעזרת המטפל לשיקוף של מסוגלותו וחשיבות היצירתיות שלו, שלא היו בו קודם עד כי הוא הופך למסופק מהתוצרים המסמלים עבורו את יכולותיו וכוחותיו הרגשיים יותר מאשר את המראה החיצוני האסתטי של היצירה. הוא מתחיל יותר ויותר לקבל את עצמו ולהיות גם הוא בהדרגה פחות שיפוטי כלפי עצמו.

​

בחלק מן המשחקים בחדר יש התעסקות בניצחון והפסד, בכישלון והצלחה. היכולת לעבד את הנושאים הללו הולכת ומתפתחת אצל הילד בעזרת המשחק עם המטפל והתערבויותיו הנוגעות למהלך המשחק. עם הזמן המרחב הפנימי להתמודדות סביב הנושאים הללו מתרחב וגדל בתוכו, כך שהוא יכול להכיל את הרגשות שהוא התקשה להתמודד אתם קודם.

 

במקביל, דרך המודל של הקשר עם המטפל, הילד מקבל כלים חדשים לשיח ולהתמודדות מול חבריו בסיטואציות דומות.