קשיים חברתיים אצל ילדים יכולים לנבוע מכמה סיבות.

​

לעתים חוסר ביטחון יכול להתבטא בהתנהגות נמנעת וכך הילד יתבודד או יעדיף לא להשתתף באירועים חברתיים (ימי הולדת, מסיבות, חוגים, טיולים).

במקרים אחרים הוא יכול להיות שתלטן ותוקפני כלפי חבריו ולכפות את שלו על האחרים. 

ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז, למשל, עלולים להגיב באימפולסיביות, ולמצוא את עצמם מסתבכים בסיטואציות חברתיות כשהם מגיבים באלימות מילולית ופיזית כלפי חבריהם ומוריהם, ומתבטאים באופן לא מכבד או בוטה, כשהם מתוסכלים או נעלבים.

בעצם, בהתנהגותם יחסרו יכולות של וויסות רגשי, איפוק, תכנון ועוד, וכך התנהגותם לא תהיה מותאמת מבחינת המקובלות והנורמות המצופים לגילו.

בעקבות זאת, הם עלולים להידחות ע"י בני גילם או סביבתם.

ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, עיכוב התפתחותי (ASD) או אוטיזם יתקשו לעתים לקרוא סיטואציות חברתיות, ויפרשו אותן באופן לקוי.
חלקם יתקשו להתחבר עם אחרים או ליצור משחק הדדי וייטו להתבודד או לשחק יותר עם עצמם.
ילדים שסובלים מעודף משקל או דימוי גוף לקוי אולי ינודו מסביבתם ויחוו תחושת נחיתות וחוסר ביטחון.